בס"ד
לע"נ צוירה בת ריקה ע"ה
נגד העין הרע
אליהו בקיש
האם מותר להשתמש בלחש נגד עין הרע כשמזכירים שהמלאכים יעזרו
מופץ באישור הרב דוד גדעון מאזוז שליט"א
בן מרן הגאון ר' מאיר מאזוז שליט"א - ראש ישיבת "כסא רחמים" ספרדית
בס"ד, אדר תשע"ד לע"נ צוירה בת ריקה ע"ה
לכבוד מרן הגאון ר' מאיר מאזוז שליט"א
ראש ישיבת "כסא רחמים" ספרדית
א. שאלה בקצרה
האם מותר להשתמש בלחש נגד עין הרע כשמזכירים שהמלאכים[1] יעמדו על האדם להסיר מעליו העין הרע?
נוסח הלחש: "מיכאל וגבריאל משה ואהרן נמצאים בין הכתפיים של [פלוני] ומסירים העין הרע".
(חוץ מהלחש צריך גם כן לבצע כמה פעולות ואכמ"ל ע' להלן בחלק " ביאורים נוספים" במקום הצורך).
ב. תשובת הרב
"מותר להשתמש, ויש הרבה לחשים מעין זה בגמרא ובספרי סגולות."
ג. ביאורים נוספים
נימוק השאלה
מקור הלחש
אופן המסירה מדור לדור
ביצוע מפורט של הלחש ופעולותיו
נוסח המקורי בערבית ותרגומו בלשון הקודש
סיפור סביב לחש זה
נימוק השאלה
בשו"ת מעין אומר[2] (ח"יא דף שנו-שנח) מובא בשם שו"ת יבי"א [ח"ד על שו"ע יו"ד ס' לה אות ו] שאין איסור משום דורש אל המתים להתפלל בקברי צדיקים כשמכווין שנשמת הנפטר תבקש רחמים עליו לפני הקב"ה.
ובהמשך מביא שכאשר הפניה היא למלאכים, הביא בשו"ת אגרות משה [או"ח ח"ה ס' מג אות ו] מחלוקת בדבר. דהנה המהר"ל מפראג לא היה אומר הפיוט "מכניסי רחמים", ורב אחר לא היה אומר בליל ש"ק "ברכוני לשלום"[3]. ומאידך גיסא יש גאוני עולם בעלי הפיוטים שתיקנו והנהיגו לאמרם. ולדעתם, אין זה בכלל האיסור להתפלל ולבקש דבר מהמלאכים.(ומביא ראיה מפסחים קיח ע"א גבי מלאך גבריאל ע"ש).
ובדעת הגרע"י כתב המעין אומר שהסתפק הרב ולכן אמר שלא כדאי להפיץ תפילת ר"ת שכתוב בה "פונה אני אליכם מיכאל גבריאל ורפאל שתתפללו עלי..." ושב ואל תעשה עדיף.
ובנ"ד מדובר בקבלה שנמסרה מדור לדור במשפחה (ושמעתי שלחש זה היה מוכר בכמה משפחות) ועל כן רציתי שיגיד לי מו"ר שליט"א האם יש להפסיק להשתמש בזה או שרשאים
להמשיך?
מקור הלחש
בערך בשנות 1780-1800 התגלה בחלום "איש קדוש"(ולא ידוע לנו מי היה) אל הנכדה (או נינה) של הרב פנחס בן יעקב אוזן ע"ה שהיה דיין בעיר מוקנין שבתוניסיה. ובחלום גילה לה את הלחש בלשון ערבי כי הנשים לא היו מדברות לשון הקודש (ע' לקמן הנוסח המקורי, והשאלה בעניין זה).
בעלת החלום מסרה הלחש ו"הכח להוריד העין הרע לאחרים" לנכדתה. ונכדה זו גם כן לנכדתה (שהיא בעצם סבתי). וסבתי מסרה את זה לאחותי שתחי' ולי.
לפי הידוע לי עשו את זה לבני המשפחה ולקרובים ביותר בחינם כדי להגן עליהם ולא התכוונו אף פעם למטרת רווח כספי.
אופן המסירה מדור לדור
רק מי שכבר קיבל את "הכח להוריד העין הרע לאחרים" יכול למסור את זה למישהו אחר. ולכך צריך המוסר לירוק[4] קצת ביד המקבל.
ביצוע מפורט של הלחש ופעולותיו
חוץ מהלחש עצמו, מי שמסיר עין הרע צריך לבצע כמה פעולות מסוימות כסדר הבא:
שלב א: לקחת מלח ביד (עדיפות למלח גס).
שלב ב: לומר הלחש, ובתוך כך מעביר ידו על חלקים השונים של הגוף של השני, מהראש עד הרגליים. וחוזר על זה שבע פעמים.
שלב ג: מסובב ידו מעל ראש השני, שבע פעמים לצד ימין ושבע פעמים לצד שמאל.
שלב ד: השני אוכל קצת מהמלח ויורק שאר המלח ביד הלוחש.
שלב ה: זורקים המלח לתוך הקנון (ובדורות האחרונים ,שכבר לא השתמשו בקנון, היו זורקים במים). כשהמלח נמס אומרים : נאכל אותם קודם שיאכלו אותי. ואחר כך אומרים: העין הרע נמס במים כמו המלח.
שלב ו: תוצאות הלחש: אם יש כעין דמעות בשתי עיניים של הלוחש אומרים ששתי נשים הטילו עין הרע. ואם הדמעות רק בעין אחת, אומרים שהעין הרע בא מאיש אחד.[5]
נוסח המקורי בערבית ותרגומו בלשון הקודש
כאמור לעיל הנוסח המקורי (שקיבלה בחלום) היה בלשון ערבי. וכששאלתי את סבתי אם אפשר לאומרו בלשון הקודש, ענתה לי שהאמת שעדיף בלה"ק, אלא שהנשים לא היו מדברות עברית.
← וקצת קשה לי הדבר מהא דאיתא בגמ' שבת יב: אמר רבה בר בר חנה כי הוה אזלינן בתריה דרבי אלעזר לשיולי בתפיחה זימנין אמר המקום יפקדך לשלום וזימנין אמר <ליה> רחמנא ידכרינך לשלם היכי עביד הכי והאמר רב יהודה לעולם אל ישאל אדם צרכיו בלשון ארמי ואמר רבי יוחנן כל השואל צרכיו בלשון ארמי אין מלאכי השרת נזקקין לו שאין מלאכי השרת מכירין בלשון ארמי שאני חולה דשכינה עמו דאמר רב ענן אמר רב מנין ששכינה סועד את החולה שנאמר (תהילים מא) ה' יסעדנו על ערש דוי.
[ומ"ש ארמי, ע' מהרש"א סוטה לג. שלפי הרא"ש הוא דוקא אבל לשאר ראשונים לאו דוקא ולעולם אין המלאכים מבינים שום שפה חוץ מלשון הקודש, ומ"ש ארמי לרבותא שאע"ג שהוא ניתן מסיני לא מבינים. והשו"ע לא פסק בסתם כהרא"ש (ע' לקמיה) ולכן ה"ה לכל השפות].
ובתוספות שם (ד"ה שאין) כתבו שאמנם גבריאל מבין כל הלשונות (כמ"ש בסוטה לג.) וראיה ממה שלימד ליוסף שבעים לשונות (שם לו:). אבל עדיין קשה שמזכירים גם כן מיכאל בלחש זה.
ובספר הלכה ברורה [ח"ה דף שפב-שפד וע' שם בבירור הלכה ז] הביא שיש בזה מחלוקת ראשונים ואחרונים. אבל לפי השו"ע קא/ד (בסתם) יחיד לא יתפלל אלא בלשון הקודש (ואמנם בבירור הלכה מביא שמי שלא מכיר כלל לשון הקודש רשאי להתפלל בלשון שמכיר והטעם שלא תתבטל התפילה. וטעם זה לא שייך כלל בנ"ד שלא מדובר בתפילה שיש בה חיוב).
ולכן קשה: איך קבלה בחלום לחש זה בלשון ערבי?
ואולי אפשר לתרץ בדוחק גדול שהסובל מעין הרע דומה לחולה שהשכינה כנגדו ,ולא נראה כלל.
ואולי יש לומר שבלחש מזכירים רק מיכאל וגבריאל. והרי גבי גבריאל אין שאלה כיון שמבין שבעים לשונות וכנ"ל. ולגבי מיכאל יש לומר שכיון שהוא "שר ישראל" לכן הוא מבין במה שמרגישים בני ישראל אפילו אם אינו מבין שפתם. וגם זה נראה דוחק וצ"ע.
נוסח בערבית: מיכאל וגבריאל ומשה ואהרן, איקונו חדרין בין כתף [פלוני] לתנין, איניחיו נפס ולעין.
נקלם (נ"א: ניקולום) קבל יאקלוני.
ואחר כך אומרים: דווב אל עין פל מה כיף אל מלח פל מה.[6]
תרגום בלשון הקודש: "מיכאל וגבריאל משה ואהרן נמצאים בין הכתפיים של [פלוני] ומסירים העין הרע".
"נאכל אותם קודם שיאכלו אותי".
ואחר כך אומרים: העין הרע נמס במים כמו המלח.
סיפור סביב לחש זה
סבתי סיפרה לי שבצעירותה לא הייתה מאמינה כל כך בלחש זה ובכח שהיה בסבתהּ. יום אחד לאחר אירוסיה (היא הייתה אז בת 18), ישבה עם ארוסהּ (סבי אליהו מאמו ע"ה) בבית קפה. לא רחוק מהם ישבו זוג זקנים והיו מסתכלים בהם (ובפרט האשה) בהתבוננות יתירה עד שסבתי הרגישה מאוד לא נוח, והלכו להם.
אחר כך (ולא ידוע לי אם זה היה באותו יום או למחרת או כמה ימים אחר כך) סבתהּ ביקשה שיביאו לה במהירות מלח כיון שגילו לה בחלום שאשה אחת הטילה עין הרע בנכדתהּ הארוסה, ומאז האמינה סבתי.
יהי רצון שדברים אלו יהיו לע"נ סבתי צוירה בת ריקה ע"ה שהלכה לעולמה ביום י"ט שבט תשע"ד.
כאן מקום להודות
לרב הגאון ר' מאיר מאזוז שליט"א
על תשובתו החשובה. יהי רצון שהקב"ה יאריך ימיו ושנותיו בבריאות איתנה להמשיך לזכות את הרבים.
ולרב דוד גדעון מאזוז שליט"א בן מרן הגאון ר' מאיר מאזוז שליט"א
על עזרתו החשובה להגיש שאלתינו לאביו הגאון שליט"א. וגם היתיר לי להפיץ השאלה ותשובת הרב שליט"א. יבורך מפי עליון בכל מילי דמיטב.
-----
[1] חשוב לציין שמדובר כאן אודות המלאכים ”מיכאל וגבריאל". אמנם אסור להוציא בפה שמות המלאכים שלא משתמשים בהם בדרך כלל. ע' שו"ת מעין אומר (ח"יב עמ' כ-כא) בשם כף החיים סופר (או"ח ה/י) בשם שער המצוות פ' שמות. ע"ע ס' שמות בארץ (עמ' לט ו- קנד) בשם הרב חיים קניבסקי שליט"א. וע"ע ספר ויקרא שמו בישראל (ע' קס-קסא). ושם מביא ג"כ הרמב"ן על בראשית לג/כ.
[2] והוא לקט שאלות שנשאלו לרב עובדיה יוסף זצוק"ל. מאת הרב יהודה נקי שליט"א, תלמיד הגרע"י זצוק"ל.
[3] והאמת שגם ב"בריך שמיה" כתוב : "ולא על בר אלהין סמכינא".
[4] ע' סנהדרין קא. והלוחש על המכה וכו': אמר ר' יוחנן וברוקק בה לפי שאין מזכירין שם שמים על הרקיקה. וע' ברש"י שדרך מלחשים לרקק. ולענייננו רק לומדים מכאן שיש מקור לאיזה קשר בין לחשים לרקיקה.
[5] זכור לי שסבתי ע"ה הייתה מרבה לפהק כשאמרה הלחש.
[6] Daweb el ‘ayin fel ma kif el mela’h fel ma
מבוא https://editionsbakish.com/node/1789