מובא במדרש רבה (איכה פתיחה א, ב) ש"המאור שבה [פירוש: של התורה] מחזירן למוטב".

חוברת זו נערכה במטרה שיהיה לאברכים הלכות מסודרות, כדי שיוכלו ללמוד עם בחורים נושרים או מתחזקים, שתי הלכות ביום – בקלות.

הרעיון של לימוד הלכות עם בחורים אלו, נלקח מרש"י פרשת בחוקותי (פרק כ"ו פסוק ט"ו). רש"י מבאר בפסוק את סדר ההתדרדרות של אדם שלא לומד תורה: 1. לא למד. 2. לא עשה. 3. מואס באחרים שעושים. 4. שונא את החכמים. 5. מונע את האחרים. 6. כופר במצוות. 7. כופר בעיקר.

ואומר רש"י שהעבירה הראשונה [שלא למד] גוררת השניה [שלא מקיים את המצוות], וכן עד השביעית. יוצא מרש"י שאם האדם שמתדרדר ילמד, תעצר ההתדרדרות! ואדרבה, זה יגרום לו לקיים את המצוות, לאהוב את מקיימי המצוות, לתמוך בהם, ולהאמין במצוות ובבורא. [וכך שנו חכמים במסכת אבות (פרק ד' משנה ב'): מצוה גוררת מצוה, ועבירה גוררת עבירה.]

וזכיתי לראות את עוצרת ההתדרדרות אצל בחור נושר, שהתחלתי ללמוד איתו שתי הלכות ביום, בטלפון [כשלפעמים ענה, ולפעמים לא ענה] ולאחר תקופה הוא מאוד התחזק והתחיל לעשות סיומי מסכתות ולחזק בחורים אחרים, והיום הוא תומך בעמלי תורה והוא המארגן של תכנית זו. ואמר לי ששמח ששמר עליו בתקופת הנשירה, זה בגלל שהיה מחובר לתורה - למרות שזה היה רק שתי הלכות ביום. [הסיפור נכתב בהסכמתו.]